ההשפעה ההדדית בין יחסים זוגיים להתמכרות.

זוגיות והתמכרות לכאורה שני דברים שלא קשורים אחד לשני, אך במערכת זוגית שאחד מבני הזוג מכור מתקיים קשר סבוך בין השניים. במאמר זה אנסה להתייחס לדינמיקה בין השניים.

ההתמכרות מתקיימת לצד ובתוך הזוגיות והופכת להיות יישות נוספת בתוך המערך הזוגי. עד כדי כך שבן הזוג שאיננו מכור חווה חוויה של בגידה מול ההתמכרות ובכל פעם נפגע מחדש.

אין ספק שקיימת השפעה הדדית בין היחסים הזוגיים וההתמכרות. ההתמכרות פוגעת במערכת הזוגית ומשפיעה על איכות הקשר, על יחסי הכוחות הזוגיים, על שביעות הרצון מהמערכת הזוגית ועל מערכת האמון שכל פעם ניזוקה מחדש. אך כמו שלהתמכרות יש השפעה על המערכת הזוגית כך גם יש השפעה של הזוגיות על השיקום וההחלמה ממחלת ההתמכרות.

המערכת הזוגית וההתמכרות הופכות להיות מערכת, מערכת שמקיימת את עצמה וניזונה אחת מהשניה.

המתמכרים ובני זוגם נמצאים בתלות ובהשפעה הדדית. כל אחד מבני הזוג מושפע ומשפיע על הזוגיות.

לתוך המערכת הזו נכנסים כמובן ארועי חיים והשפעות סביבתיות אחרות. ההתמודדות או אי ההתמודדות במצבים אלו משפעים כמובן על דפוס ההתמכרות. במהלך שנותיי כמטפלת פגשתי לא מעט זוגות שבארועי חיים המזמנים שינוי דפוסים, ההתמודדות היא של בריחה להתמכרות תוך דחיפה לא מודעת של בן הזוג לכך.

ההתמכרות מאפשרת לבן הזוג הנקי להיות בעל תפקיד של השומר, המציל, בעל הכח הרגשי, הקורבן, בעל השליטה בהתנהלות של הבית, הדמות המשמעותית יותר מול הילדים וזה שמחליט על עד מתי אני מוכן להמשיך ולהיות במערכת הזוגיות.

בן הזוג סובב כל הזמן סביב צרכיו והתנהלותו של בן זוגו המכור, עובדה זו מאפשרת לו לא להתמודד עם קשייו. הפחד מההתמודדות עם עצמו משאירה את בן הזוג עסוק ומכור לבן זוגו. באופן הזה שני בני הזוג לא מתמודדים עם הקשיים שלהם ובזה כביכול הדמיון ביניהם. המכור מתמודד על ידי פניה להתמכרות ובן הזוג מכור למכור. כמעט כמו כדור שלג שמאוד קשה לעצור.

ישנן סיבות רבות המסבירות את שיתוף הפעולה של בן הזוג עם בן זוגו המכור.

התאוריה הבין דורית – לפי תאוריה זו, בבחירות שלנו בבן זוג, אנו משחזרים אווירה, שפה, תרבות וחוויה שהיתה בבית הורינו. לפיכך מי שחווה בבית התמכרות, או יחסים קורבניים יבחר בדרך כלל בבן זוג שישחזר עבורו חוויה זו. הבחירה במשהו מוכר כביכול נותנת ביטחון. סיטואציה כזו אני מכיר ויודע איך להתמודד איתה. האוירה שהיתה בבית הורינו משתחזרת והדרך לשנות אותה היא בהבנה של האווירה ובשינוי הדפוסים של כל אחד מבני הזוג.

תאוריית ההקשרות- לפי תאוריה זו הקשר בין התינוק לדמות העיקרית המשפיעה עליו מהווה בסיס למבנה היחסים והבחירה בדמויות משמעותיות בבגרות. דרך ההתקשרות היא זו שקובעת את טיב היחסים. לפי תאוריה זו בן הזוג שנבחר בבגרותינו ישחזר עבורנו את חווית ההיקשרות הראשונית שלנו.

אמונות חברתיות – ישנן תפיסות חברתיות שמשמרות את המערכת הזוגית בכל מחיר. "מה יגידו השכנים". עדיף לשמור על המערכת בכל מחיר. בן הזוג הלא מכור יתקשה להחליט על פרידה מהחשש מתגובת הסביבה.

תפיסה אשיותית- לפי גישה זו בן זוגו של המכור בילדתו חווה דינמיקה בעיתיית שפיתחה אצלו ערך עצמי נמוך וצורך עז לזכות בהכרה. הבחירה בבן זוג משחזרת חוויה זו ומשאירה אותו עם ערך עצמי נמוך שהתמיכה בבן הזוג המכור מעניקה לו תחושה של ערך. לכן באופן סמוי קיום הבעיה משמר את הערך העצמי שלו.

גישה תגובתית- הדינמיקה בין המכור לבן זוגו היא תוצאה של הסתגלות למצב הלחץ למצב הקשה. בן זוגו של המכור מפתח כביכול דרכים להתמודדות עם הלחץ ומפתח הסתגלות למצב ההרסני.

מכל האמור לעיל אנו למדים כי ההתמכרות מושפעת מהמערכת הזוגית. כשאנו מטפלים בהתמכרות עלינו לטפל גם בבן הזוג. התלות השיתופית בין בני הזוג מחזקת ומשמרת את ההתמכרות . לכן יש לטפל בכל המערכת כלומר במכור בבן זוגו ובזוגיות. עלינו לאתר את הדפוסים המשפחתיים של בני הזוג ,את משפחות המוצא שלהם, את הרווח של בן הזוג בהמשך קיומה של ההתמכרות. בחיזוק האישיות של כל אחד מבני הזוג. ללא התייחסות למערכת ולפרטים שבתוכה ההחלמה לא תחזיק מעמד.

צריך לעזור לשנות את הריקוד הזוגי . בדרך כלל מי שפונה לטיפול הוא בן הזוג של המכור שמרגיש שלא יכול יותר. גם כאן כשהפניה היא לא של המכור יש צורך לשחרר את בן הזוג מתפקיד השומר והמטפל ולהעביר את האחריות למכור. זהו תהליך משמעותי בדרך לשינוי שעל בני הזוג לעשות שמנסיוני ללא תהליך זה לא תתאפשר החלמה.

רק כשמכור מעוניין בשינוי ובן הזוג מצטרף לתהליך מתוך רצון לזהות את הדפוסים שלו שמחזקים את ההתמכרות תתאפשר הדרך להחלמה.

מזמינה אותכם לעבור מסע זה של גילוי הדפוסים, הגורמים האישיותיים, הבחירה המשותפת בהתנהלות הזוגית וההתמכרותית . כדי לצעוד בדרך לזוגיות בריאה ומיטיבה תוך שינוי בבחירה בהתמכרות ובתלות המשמרת ומעודדת באופן סמוי בהתמכרות.